דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

כל רעלה לטובה

   מפי הכלב/ה

הצלם מיכה שמחון מציג בימים אלה ב"בית תנועת אחותי" בתל-אביב* תערוכת צילום הכוללת גם נשים מוסלמיות הלובשות רעלה. בראיון טלוויזיוני שהעניק בסוף חודש נובמבר, טען שמחון שלפעמים רעלות לא רק שאינן מדכאות נשים, אלא אף מעצימות אותן. זאת, כי בצילומיו לובשות הרעלות הן בעלות תפקידים משפיעים בחברה המוסלמית, ונשים לובשות אותן מרצונן.

ובכן, למיכה שמחון שלום,
כאמן, עשית עבודה נאה, אך את הניתוח הלוגי והחברתי עדיף היה להשאיר לאחרים. אילו ניסית להבין לעומק את נושא הרעלות באסלאם, במקום להסתפק בשאלה "האם דרך ההסתכלות המערבית-חילונית על הרעלה ועל שחרור האישה, היא הדרך היחידה?", היית אמור לשאול עודשאלות רלוונטיות.
הנה אחדות, שהזנחת בבואך לטפל בנושא הקשה הזה:
- האם במשטר טוטליטרי כלשהו, יקודמו לעמדות השפעה מתנגדי המשטר?
- האם בחברה חרדית יקודמו לעמדות השפעה מי שאינם מתלבשים ומסתפרים חרדית?

לפיכך, האין זה אלמנטרי שבמשטר וחברה לא דמוקרטיים התפקידים המשפיעים יינתנו דווקא לאלה שמפגינים הסכמה(=קונפורמיות) עם המשטר, החברה או הדת? ואם כך – כיצד ניתן להבין את אמירתך ש"נשים כאלה הן בעלות תפקידים משפיעים בחברה המוסלמית, והן לובשות רעלות, ומכאן שסגנון לבוש כזה אינו מדכא אותן, אלא אף מעצים אותן"?

אני מקווה שהאבסורד שבאמירה כזאת שקוף דיו, ובכל זאת שמחון נפל כאן בפח של היגיון וסיבה-תוצאה מהופכים. לכן אוסיף תמיהה: האם קידומם של קונפורמיסטים (אומרי ה"הן") – הוא-הוא הסימן לאי-דיכוי?! ואולי להיפך:"תהיו קונפורמיסטים ותרוויחו; תתנגדו, תשמיעו ביקורת – ותשלמו מחיר יקר..." אז דווקא באסלאם – השוביניסטי והאנטי-נשי (כמו כל דת) – דווקא שם פועל היגיון הפוך?

ושאלות נוספות שהזנחת:
האם האסלאם מדכא נשים גם בדרכים אחרות? למשל – באמצעות רצח "על רקע חילול כבוד המשפחה" (האם הדרך המערבית-חילונית להתבונן בכך היא היחידה...); באמצעות אלימות ואלימות מינית כלפי נשים שמושתקות ושלא זוכות להגנה (בסעודיה נפסקו 200 מלקות לאישה שנאנסה על ידי כנופיית גברים, "כי טיילה עם גבר... למרות היותה רווקה"); על ידי כפיית נישואין על נערות צעירות; באמצעות מניעת זכות האישה לגירושין ולפרנסה בכבוד; וכמובן על ידי כריתת איבר המין הנשי (הקליטוריס), ועוד.
הרעלה היא כמובן פריט במכלול, והפגנת קונפורמיות חיצונית על ידי לבישתה עוזרת – במצב של דיכוי – גם לשרוד, גם להתקדם, ואולי בחסותה, גם לנסות ולהפיץ רעיונות חברתיים מתקדמים. למשל: אמצעי מניעה, כדי שלא ללדת 21 ילדים, שזו פגיעה בבריאות האישה ובאיכות חייה, פגיעה באנושות ובכדור הארץ (ואת "עודפי" הילודה, הנוצרים על ידי דיכוי הנשים באסלאם, "מייצאים" לאירופה, שם הם מהווים חומר נפץ חברתי).
אולי גם בזה תעדיף להתבונן לא באופן המערבי-חילוני; אבל אין שני אופנים להתבונן בקשר שבין מצב חברתי של קבוצה לבין הדימוי שנועד לשמרו. מלבישים נשים שייראו כמו שק תפוחי אדמה, ללא ראש/פנים, מה שעושה אותן ליצורים אלמוניים, לא כל-כך אנושיים (שהרי את בני האדם, הגברים, אין מסתירים ואין מכתיבים להם מה ללבוש), ולא כל כך בעלי אינדיווידואליות ובעלי זכויות; יש לפקח על התנהגותם כמו גם על לבושם. כיצור כזה, קל יותר להשתיק את האישה, לבודדה, לשלול את זכויותיה, להכותה, לנצלה, לרוצחה.

ושמחון אולי ישאל: "ובמערב מצבן טוב יותר"?
אכן, אני האחרון/ה לטעון שבמערב הנשים השיגו שוויון חברתי וביטחון אישי. וגם במערב, כבכל מקום, מתקיים הקשר ההכרחי שבין דימוי – במקרה זה של אובייקט מיני וספקית חינם של עבודות בית – לבין מעמדן הנחות בחברה. השנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספרים לנו את מציאות חייהן, קידומן, שכרן, קורבנותן של הנשים המערביות, והישראליות בתוכן, לעומת הגברים.

מוזמנים, כרגיל, להגיב גם מי שחושבים ש–
- החוק למניעת הטרדה מינית הורס את הרומנטיקה (אולי בגלל זה המוטרדות נראות כה הרוסות ולא רומנטיות...)

- הנשים עצמן לא רוצות קידום, שכר שווה, והן אשמות במעשי האונס (אולי בגלל זה הן עצמן רוצות ללבוש רעלה, כך לא יידעו מי נאנסה ולא יפסקו לה 200 מלקות).

- קודם שיוכיחו עצמן בעבודות פיזיות קשות, לפני שהן דורשות שוויון בתפקידי השפעה (כמו שפרס, שמיר ונתניהו הוכיחו עצמם בעבודות פיזיות...)

שלכם,
בובי, פינצ'ר-ציוואווה מסורס
שלא הוליד צאצאים כדי שלא ימיתו את עודף הכלבים

* "בית תנועת אחותי", רח' מטלון 70 ת"א. התערוכה פתוחה ללא הגבלת זמן

הקליקו כאן והגיבו לכתבה זו

לטור הקודם:האם פערי השכר במשק מתגמלים על מצוינות?

 

הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. רקסי (2/01/2008 17:45:02)
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות