דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

אנחנו - רק בצבע אחר

בואו ניתן להם יד! צילום: מאיה לבקוביץ', HNN. (הגדלה)

מה עושה בן אנוש לשונה מאיתנו? צבע עורו? הדת בה הוא מאמין? ארץ מוצאו? לא. כל אלה כל-כך לא חשובים, כל-כך לא מעידים מיהו האדם הנמצא מולנו, הזקוק לעזרתנו.

 

שוטטות של יום חמישי
ביום חמישי, 16 באוגוסט, התאספנו ארבעה חבר'ה ונסענו לקדש ברנע - ישוב על גבול ישראל-מצרים, סמוך לניצנה. בישוב הנידח הזה חיה משפחה קטנה עם לב ענק. משפחת פנחס שמה, והיא מפעילה מספר בתי הארחה המיועדים למי שרוצה ללון במקום. אבל בקיץ הזה, הדברים השתנו: בתי ההארחה של משפחת פנחס הפכו להיות מעונותיהן הזמניים של שמונה משפחות סודניות, שלא נמצא להן פיתרון אחר. בין האוהלים, המשמשים בית ספר ללימוד עברית, לבין כר הדשא הגדול, מתרוצצים להם כ-30 ילדים החל מגילאי שנה-שנתיים ועד גילאי ההתבגרות ואמותיהם שרודפות אחריהם. את הילדים אפשר לשמוע צוחקים וצוהלים מכל מקום בבית, מהמחסן הענק שמלא באוכל תינוקות ובשאר מזון בסיסי המיועד להזין את הפליטים, ועד למרפסת הבית שבה יש חדר שהוסב למרפאה לנשים ולילדים.
הילדים שמחו בעיקר לקבל את אקדחי המים ושאר הצעצועים שהבאנו איתנו. משפחת פנחס אף היא שמחה שהגענו לעזור, אולי להוריד ממנה קצת את הנטל, וקיבלה אותנו בחיוך ענק ובכוס מיץ לימון קפואה שציננה אותנו בחום הלוהט של הנגב. לאחר שהשתוללנו עם הילדים במשך כמה שעות עד שאזלו כוחותינו, המשכנו במסענו בדרום והגענו למחסני עמותת "לתת" בבאר שבע. מהמחסנים לקחנו אוכל בסיסי ונסענו ישר לכפר לקיה, כפר בדואי, שאחת המשפחות שבו מארחת משפחה סודנית בת שבע נפשות: חמישה ילדים ושני הורים לא עובדים. למרות ביתם הקטן והצנוע, אירחה אותנו המשפחה בלבביות ובשמחה. גורלה של משפחה זו עגום יותר מגורלן של המשפחות בקדש ברנע, מפני שהתושבים בכפר הבדואי לא מרוצים כל-כך משהותם של הזרים בכפרם, ולילדי המשפחה אין הרבה תעסוקה. לכן, פניהם אורו כאשר ראו את ההפתעות שהבאנו איתנו במיוחד בשבילם (מדובר בהפתעות צנועות ביותר: מדבקות, חוברות צביעה, כדור וכיוצא באלה).
למשפחה הסודנית, שרוב הזמן ניצבת בפני מקרר ריק, השארנו חלק מהאוכל שהבאנו איתנו ממחסן "לתת". חזרנו לבאר שבע, למחסן התרומות שנועד לפליטים הסודנים, ובו פרקנו את שאר האוכל שנשאר - והמשכנו בדרכנו.

                     פליטי סודן: דפנה לרנר לוקחת את העניינים לידיים                פליטי סודן: תקועים בצוואר בקבוק?      


הרהורים של יום שישי

ביום המחרת, יום שישי, הגענו לרמת אפעל ליום העיון של חברה טובה ובוגרי "נחשון" בנושא פליטי דרפור.
בחלק הראשון של יום העיון, זכינו לשמוע שתי עדויות מרגשות של בחורים בשם עלי ומוחמד-עלי, שהצליחו לברוח מהתופת המתרחשת בחבל דרפור שבסודן. חלק זה של יום העיון היה משמעותי ביותר מפני שהנה, סוף-סוף, זכינו לשמוע על המתרחש ממקור ראשון, ואף ראינו כמה ישראל הועילה לשני הפליטים האלה: עלי, רק בן 18, ברח כבר לפני ארבע שנים לבדו מדרפור לאחר שאביו נרצח במלחמה, וגורלם של אמו ואחיו אינו ידוע לו. עלי הוכנס לפנימייה באזור חיפה, שם למד עברית ואנגלית וכעת הוא נמצא במצב טוב. הוא בטוח. מוחמד-עלי, בן 24, ברח גם הוא. הוא סיפר איך הערבים המוסלמים שנלחמים נגד האפריקאים מכריחים את כל מי שאינו מוסלמי להתאסלם, שורפים כפרים, אונסים ורוצחים.
בחלק השני, והמשמעותי לא פחות, הקשבנו להרצאתה של מיכל ווסר, מורה להיסטוריה ומרצה במכינה הקדם צבאית "נחשון", שנתנה לנו רקע על סודן, על הגורמים למלחמה ותוצאותיה. מלבד הרקע ההיסטורי והגיאוגרפי, מיכל העלתה את השאלה: האם על ישראל לפעול למען הפליטים הסודנים ואם כן, מה לעשות?
אכן, יש לפעול למען הפליטים הסודנים, והרבה!
ישראל לא זקוקה לעוד מידע כדי לדעת שבדרפור מתחולל רצח עם. הפליטים שמגיעים כל יום לארץ מספקים עדויות מזעזעות ועצובות על המקום שממנו באו.

 

אז איך אפשר לעזור?
ראשית, תמיד אפשר ליצור קשר עם הסטודנטים שמתנדבים ופועלים למען הפליטים, ודרכם להיפגש עם הפליטים, ללמד אותם עברית, לשחק איתם ופשוט לגרום להם לחייך. כי הם זקוקים לזה.
בנוסף, אפשר לתרום בגדים, אוכל, משחקים וכל מה שדרוש לפליטים.
אבל הכי חשוב זה להעלות את המודעות בקרב עם ישראל. הפתרונות שנמצאו לפליטים הם רק זמניים ואת הבעיה שלהם צריך לפתור. לכן אפשר לכתוב מכתבים לנבחרינו בכנסת, למשל, מפני שאם אנו, הבוחרים, לא נראה איכפתיות - אף אחד לא יראה.
 
"הפליטים הסודנים הם אנחנו רק בצבע אחר, מעם אחר, במקום אחר ובזמן אחר", אמרה מיכל.

אל תלכו עם הזרם העכור שמתעלם וטומן את ראשו בחול. עזרו להם.        

 

תוכלו להגיב לכתבה על ידי לחיצה על כפתור "הוסף תגובה", כאן למטה.

 

הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. אסף אזר (22/08/2007 01:06:35)
2. עדי אליהו (23/08/2007 20:43:55)
3. חגית ל (29/08/2007 19:31:38)
4. inbal (29/08/2007 21:33:31)
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות