דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

סיפור קטן, בושה גדולה

האם יגיע הקץ של המכינות הקדם צבאיות? (הגדלה)

זה לא סיפור גדול, וזה בדיוק הסיפור: עשרה מיליון שקלים, אחד חלקי 30 אלף מתקציב המדינה ואחד חלקי 7,000 מתקציבי הביטחון והחינוך, שני המשרדים הנוגעים בו. טעות דפוס בספר התקציב עולה יותר, שיהוק של חבר כנסת בלילה שבו מאשרים את חוק ההסדרים מעביר כפול מזה ממקום למקום. זה לא סיפור גדול, אבל יש בו הכל על ההבדל בין מילים גדולות למעשים קטנים. 
  


אם לא יימצאו עשרה מיליון שקלים, עלול לבוא הקץ של המכינות הקדם צבאיות. סיפור ציוני יפה, שפריו פרי הילולים שצה"ל והחברה נהנים ממנו, ייסגר כי למשרד החינוך אין ומשרד הביטחון לא מתערב. השרים המופקדים עליהם הם ממפלגת העבודה, אותה מפלגה שחלק מהציבור שמצביע בעדה הוא זה שמפנים אליו אצבע בענייני השתמטות והתנדבות לקצונה. אהוד ברק, שנשא השבוע עוד נאום נגד ההשתמטות, יכול לסגור את הסיפור בהעברת תקציב ממשרדו או בשיחה עם יולי תמיר. לאהוד ברק לא אכפת.


1,700 חניכים אמורים להתחיל את השנה הבאה ב-34 מכינות, שחציין מוגדרות "ישיבתיות" וחציין "כלליות" (ראשיהן שונאים את החלוקה ל"חילוניות" ודתיות וחלקן מעורבות). כולם ישרתו בצה"ל שירות מלא, 70 אחוז יהיו קרביים, שליש יגיעו לקצונה. בוגריהן זכו לצל"שים והקימו מפעלים חברתיים מרשימים. 1,700 איש זה לא הרבה, כמה אחוזים ממחזור הגיוס. אבל 1,200 לוחמים זה יותר מחטיבה, ו-550 קצינים הם חלק גדול מהמערך הלוחם של צה"ל עד רמת מג"ד.

התפקיד של המכינות חשוב בהרבה מהנתונים האלה. הבוגרים הדתיים היו גרעין אנטי סרבני קשה, שסייע ליחידות שבהן הם מהווים חלק גדול מהקצונה לצלוח את ההתנתקות בשלום. הבוגרים החילונים, רבים מהם מהפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות, הם מודל לחיקוי במקומות שמהם באו. כל זה יאבד אם לא יימצאו עשרה מיליון שקלים.

 

המכינות הקדם צבאיות נולדו מתוך מצוקה אחרת לגמרי: הציבור הדתי לאומי חשש שמיטב בניו מאבדים את הכיפה בשירותם הצבאי. אלי סדן ויגאל ויינשטיין, שני רבנים בעלי עבר קרבי מפואר, חשבו ששנת הכנה נפשית ותורנית במכינה, המכוונת לשירות קרבי ומלא ולחיזוק הצעירים באמונתם, תסייע גם לאמונה וגם לשירות. הם הקימו ב-1987 את המכינה הראשונה, "בני דוד" בעלי. "בני דוד" הפכה לסיירת המובחרת של המכינות הדתיות. רב סרן רועי קליין ז"ל, שזכה לעיטור העוז בקרב בבינת-ג'בל, הוא מבוגריה.

במובן מסוים הפכו המכינות לאנטיתזה של ישיבות ההסדר: הן כיוונו לשירות מלא ביחידות "מעורבות" ולקצונה, לא למסלול מקוצר במסגרת הומוגנית. בוגריהן דתיים, אבל אין להם רבנים שפקודותיהם גוברות על פקודות הצבא. אחרי ההתנתקות נתקלו המכינות, שראשיהן נקטו עמדה נחרצת נגד סרבנות ואיש מבוגריהן לא סירב פקודה, בביקורת ארסית בתוך המגזר ובקשיים באיתור חניכים חדשים. למערכת הביטחון יש, כמובן, אינטרס עליון בכך שהדוגמה שלהן תשגשג; האלטרנטיבה היא מה שקרה בגדוד דוכיפת לפני כמה שבועות.

אחרי רצח רבין החלה לצוץ הגרסה החילונית. היא היתה, באופן טבעי, פחות אחידה בתכנים, אבל ההבנה שמאחוריהן - שבהדרגה החלו גם בכירי צה"ל להכיר בנכונותה - היתה אחת: שנת חינוך, פעולה בתוך הקהילה והכנה לצבא מייצרות לוחמים טובים יותר, קצינים רבים יותר ואזרחים טובים יותר לאחר השירות הצבאי. ואגב: שלוש מכינות הוקמו בעזרתה של התנועה הקיבוצית, לכמה מהבולטות שבהן יש אוריינטציה שמאלית מובהקת.

  

ב-1999, כשמספר חניכי המכינות היה 700 בלבד, עברה בממשלה החלטה שלפיה הן הופכות למוסדות חינוך מוכרים ומתוקצבות ב-20 מיליון שקל בשנה, עם גידול של עשרה אחוזים מדי שנה. הסיוע הממשלתי אמור היה לממן כמחצית מעלות המכינות; השאר מגיע מכספים שמשלמים התלמידים ומתרומות.

בפועל הסיוע נשאר 20 מיליון כבר שמונה שנים, למרות גידול של 150 אחוז במספר החניכים. בשנים האחרונות מוצמד הסיוע רשמית ל"סל לאור", הסיוע הממשלתי לתלמיד פנימייה בעליית הנוער. מדובר ב-1,713 שקל לחודש. אל תתאמצו: כשמכפילים את זה בעשרה חודשים בשנה וב-1,700 חניכים, מגיעים ל-29 מיליון שקל.

הסל נשאר, כנהוג במקומותינו, על הנייר.

איך השלימו את הפער? שוב, כנהוג במקומותינו, בקומבינה. המפד"ל והאיחוד הלאומי דאגו לארבעה מיליון שקל בשנה בערך מהכספים הייחודיים שלהם. הכסף לא הלך רק למכינות הדתיות, אלא לכולם. לימור לבנת, כמו קודמיה במשרד החינוך, דאגה לדחוף כספים בפתחים שפוליטיקאים מכירים. זה לא היה הכי מסודר, אבל הכסף פחות או יותר הגיע.

השנה הושת קיצוץ רוחבי של 25 אחוז על הפעולות של משרד החינוך. וזאת עליכם לדעת, תקציב של יותר מ-22 מיליארד שקל הולך כמעט כולו (כ-19 מיליארד) לשכר מורים. ואם יקצצו בשכר המורים - וכדאי מאוד שלא - הכסף לא יחזור למשרד לצורך פעולות. את הלוקסוס הזה נותנים בישראל רק לצבא.
  
במובן הזה, תמיר נמצאת בבעיה אמיתית: עשרה מיליון שקל (חמישה הם הרבע שקוצץ, עוד שני מיליון הוסטו בתחילת השנה לכיסוי השנה שעברה, שלושה הם החור בין התקצוב למציאות) זה מעט כסף, אבל הצרכים של המשרד עצומים. ממי ייקחו? מהאוטיסטים? מהפנימיות?

ראשי המכינות, שיודעים איך דברים זזים אצלנו, הלכו בפברואר השנה לפגישה עם עובד יחזקאל, אז עוד עוזרו של אולמרט והיום מזכיר הממשלה. יחזקאל הבטיח להם שחמשת מיליון השקלים יוחזרו. מה קרה בפועל, אתם כבר יודעים.

 

"אתה יודע איך הגעתי לצנחנים?", שואל מתן וילנאי. "עשיתי טעות והתנדבתי".
כסגן שר הביטחון, וילנאי מטפל בדברים שלברק אין חשק לעסוק בהם, העורף למשל. לשאר הצרות שלו הוא מתנדב.

וילנאי הבין מה שברור לכל בר דעת: כל המילים על השתמטות ושירות לא שוות כלום אם משרד הביטחון - שנכון, המכינות אינן באחריותו ולא חלק מתקציבו - לא יקפוץ לגבות את הסיוע להן ויתחשבן עם משרד החינוך אחר כך. שלא לדבר על האינטרס המובהק של מפלגת העבודה להראות שמאחורי המילים שלה יש מעשים. טומי לפיד עשה הרבה יותר מזה בשביל התרבות, שהיא סמל עבור הציבור שהצביע פעם שינוי.

אבל בישראל סגן שר יכול מקסימום להתנדב. בלחצו של וילנאי ובסיוע מסור של חברת הכנסת אורית נוקד סודרה השבוע סוף סוף פגישה בין מנכ"לי משרד הביטחון והחינוך בעניין המכינות. ה"ה בוכריס ואבואב יתפנו לעניין בערב יום כיפור, 20 בספטמבר, שלושה שבועות אחרי ששנת המכינות אמורה להיפתח. לא בטוח שיוכלו לסגור עניין. ואגב, אם בשעת הפגישה יקיים חיל האוויר אימון יירוט של רביעייה נגד רביעייה, הוא יעלה בערך חמישה מיליון שקלים.

זה לא סיפור גדול, אבל יש בו הכל על איך עובד השלטון בישראל. סביר להניח שייפתר בסוף, כי הרגישות של פוליטיקאים משתפרת פלאים אחרי שיש קצת רעש בתקשורת. אם לא, יקרה אחד מהשניים: או שיימצא תורם נדיב, גאידמק כזה שממילא עושה פה כל מה שלממשלה אין ראש בשבילו; או שהמפעל הציוני היפה הזה יירד לטמיון. ביום שאחרי, לאהוד ברק וליולי תמיר יהיו בטח נאומים מוכנים על ערכים ועל שירות.

 

 

באדיבות "מעריב" - התפרסם במוסף השבת, 31.08.07.

 

תוכלו להגיב לכתבה על ידי לחיצה על כפתור "הוסף תגובה", כאן למטה.

הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. אסף (15/09/2007 16:42:54)
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות