דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

ניצחת את החיים

חיוך מאושר שאין כמותו בכל העולם. טלי לבר ז"ל (הגדלה)

טלי אהובה שלנו,
מאז הלוויה אני יושב ומנסה למצוא את המילים כדי להיפרד ממך ולא מצליח.
עמדתי שם, מעל לקבר הטרי, מעל לאדמה הרטובה -
ספק מגשם, ספק משטף הדמעות של אוהבייך הרבים -
והלב, הלב פשוט מסרב להאמין.
מרגע שהגיעה הבשורה האיומה, אני מרגיש שהזמן עצר מלכת.
יש את החיים עם טלי, ועכשיו יש רק חלל עצום שהולך ומעמיק עם כל רגע שאת אינך.

הגורל הועיד לך חיים לא פשוטים, רצופי התמודדות ואתגרים.
ואת, לוחמת נחושה, הסתערת עליהם בכל כוחך.
הסתכלתי אתמול במאות התמונות שלך.
בכל תמונה את מצולמת במקום אחר:
פעם שטה בסירה, פעם מטיילת במדבר, מבלה בגן חיות, מכינה מיץ תפוזים במטבח.
תמיד מוקפת אור ואהבה, תמיד מחייכת חיוך מאושר שאין כמותו בכל העולם.

הכרנו כשהיית ממש קטנה, וכבר מההתחלה היה ברור שמדובר בסיפור אהבה.
היינו יושבים שעות ומדברים, ללא מילים.
כמה חוכמה הייתה במבט שלך, העיניים שיודעות ומרגישות הכל.
כמה אהבה הייתה בחיוך שלך, חיוך שממיס לב של אבן.
כמה אהבנו לטייל יחד.

פינת החי במושב הייתה מקום אהוב עלייך במיוחד. כשרצית שנלך לטייל שם, היית נותנת לי נגיחה בראש כמו התיש שנוגח בפינת החי. היינו מאכילים את התיש השמן והגדול, והיית עושה חיקויים של העיזים. היינו חוזרים הביתה והיית מכינה לי "ארוחת צהריים" שתמיד כללה מרק עם מיטב ירקות העונה העשויים פלסטיק. היינו קוראים ביחד סיפור, משתוללים ומשחקים משחקים משוגעים שכולם פרי דמיונך הפורה.
ועכשיו הכל נגמר.

טלי, אני חב לך כל-כך הרבה.
לימדת אותי על תבונה ורגישות, על צניעות והתמודדות.
בכל פעם שהייתי חוזר מביקור אצלך הרגשתי גאה ונפעם על שזכיתי להכיר אותך, על שנתת לי להיות חלק מחייך.
את הגיבורה שלי.

ישבתי היום בפינה הקבועה שלנו בסלון ביתך. מסביב בני משפחתך, המשפחה המדהימה ביותר שפגשתי מעודי.
ורד, רמי, מיכל, יוחאי, נדב, אפרת, תמר ואבינועם היקרים. כולם היו שם.
ורק את היית חסרה.
כל-כך חסרה.

אני בוחר לסיים במילים שנשאה בלוויה אחותך האהובה, מיכל:
"איך אפשר להיות עצובים עכשיו כשכל מחשבה עלייך מעוררת חיוך וחום? את נשארת בי לנצח, טבועה בדמי, חקוקה במחשבותיי... נתת לנו את מתנת היותך והלכת שלווה, סגרת מעגל.
טולי שלי, שלנו, ניצחת את החיים
אהובתי"

אני אוהב אותך ומתגעגע המון,
אסף
 

 

טלי לבר, ילדה מקסימה בעלת תסמונת דאון, נפטרה מזיהום במוח בדיוק ביום הולדתה ה-18.


משפחת חברה טובה מרכינה ראשה עם לכתה של טלי ומחבקת חיבוק גדול את משפחתה.

בחרנו להקדיש לטלי את מסיבות הפורים לבעלי צרכים מיוחדים שיערכו בכל הארץ.

יהי זכרה ברוך.

 


הקליקו והגיבו למאמר זה

 

חזרה לעמוד של כל מסיבות "שיא-פורים"

הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. מיכל לבר (26/02/2008 08:46:08)
2. 
יוצא מהלב ונכנס ללב. בן אמיתי לאמו.
חברה (26/02/2008 11:57:52)
3. איתן (26/02/2008 13:27:10)
4. עינת (26/02/2008 12:28:08)
5. קרן גולדנברג (26/02/2008 12:14:28)
6. חן (28/02/2008 14:58:35)
7. 
משתתפת בצערכם - מכל הלב.
מור (28/02/2008 19:16:15)
8. נגה (1/03/2008 16:04:32)
9. שרון (1/03/2008 18:09:40)
10. ים (2/03/2008 00:10:30)
11. אהובה (3/03/2008 16:46:07)
12. יהודית משה (11/03/2008 19:35:52)
13. shiri (15/03/2008 07:22:31)
14. נורית ריינר (22/02/2010 21:41:04)
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות