דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

הפסולת לסל. וחסל?

חוף הים. לתפארת מדינת ישראל.
שמש משגעת מאירה את יפי החול.
ככל שמתקדמים לקו המים אפשר להבחין ביותר ויותר נצנוצים צבעוניים בין גרגירי החול הזהוב.
כשמתקרבים עוד קצת, מתכופפים ובוחנים את מה שעלה בידינו להכניס לשקית האשפה, רואים שהנצנוצים היפים אינם אלא עטיפות ממתקים בגוונים שונים ושברי בקבוקי בירה מזכוכית שמישהו טרח לשבור ולהשליך על הרצפה.
בכל יום עבודה בחופשת הפסח האחרונה, קמנו אני וחבריי בשעה מוקדמת, כשמטרה אחת ניצבת מול עינינו - לצחצח את החוף, כדי שהמתרחצים שיגיעו בהמשך היום יוכלו לשכב בשקט על מגבותיהם מבלי שבדלי סיגריות, בקבוקי פלסטיק וניירות מעופפים יפריעו את שלוותם.
וביום הראשון לעבודתנו אכן הגענו לחוף האהוב והמוכר, נחושים בדעתנו לסיים את המלאכה לפני שעות הצהריים כדי שהשמש לא תאדה אותנו. ידענו שהעבודה תהיה לא-פשוטה (בכל זאת, בשבוע שלפני כן לא עבדנו, וכנראה שאף גמד לא עשה את העבודה בשבילנו), אך למרות הקושי הפרדנו בין בקבוקי הפלסטיק לבקבוקי הזכוכית ולניירות ופיזרנו הכל  בין פחי המיחזור השונים. לאחר שרוקנו את פחי האשפה בטיילת כדי שהרצים והרוכבים על אופנייהם יוכלו להתענג על הנוף סביב, המשכנו בשאר עבודות הניקיון והגינון במושב.
בשעות הצהריים חזרנו לחוף שוב, הפעם כדי לרחוץ בים. עוד ברגע שנכנסנו בשער ראינו שלא יהיה מנוס מלחזור ביום המחרת ולנקות את החוף בשנית. אך לא הדאגנו את עצמנו במחשבות טורדניות וכדי להפיג את החום המציק נכנסנו למיי הים הצוננים וה... מזוהמים להפליא! בקבוקי פלסטיק לא מוכרים, שקיות ניילון (שמאוד הבהילו את אלה שפוחדים פחד מוות ממדוזות) ושלל מוצרי היגיינה נשית צפו להם מטרים ספורים מאיתנו. 
אז את האשפה שעל החוף אנחנו מוכנים עוד לסבול (לפעמים גם בלי כפפות) הסכמנו לסבול גם את הידיעה שלא רק את יום המחרת, אלא את כל ימי החופשה נצטרך להקדיש לעבודה המתסכלת בחוף רק מפני שאנשים עצלנים מכדי לקום אל הפח ולזרוק את עטיפות הקרטיבים של ילדיהם. אבל להיכנס למים כדי לנקות את הלכלוך שם - זה לא קצת מוגזם? 
וכאן התלונה שלי נחלקת לשניים: בחציה הראשון היא מופנית לרשויות, שלא מציבות מספיק פחי אשפה לאורך החוף וגורמות לאנשים "להתאמץ" ולקום לפח.
אבל החצי השני של תלונתי מופנה בעיקר אל אותם אנשים שבכלל לא איכפת להם מהסביבה, הרי תמיד יהיה מישהו שינקה אחריהם. ואם לא היום, אז מחר, או בכל יום חופשה אחר שבו תלמידי התיכונים לא לומדים אלא מסתובבים עם הווסטים הכתומים המצחיקים, גוררים אחריהם פחי אשפה על גלגלים ושקיות שבהן עושים שימוש חוזר ונשנה (כדי לא לבזבז וכי גם ככה כדור הארץ מלא בשקיות פלסטיק מיותרות).
האנשים הללו גורמים לחוף להיראות בכל בוקר בדיוק כמו ביום הקודם - מלוכלך, לא מזמין ונותן הרגשה שלאף אחד בכלל לא אכפת ממנו.
אנחנו מתפרסים על מקומות שונים בחוף, ובזמן העבודה יש לנו זמן לתהות על קנקנם של אנשים. ואותם אנשים גורמים לחשוב: למה? למה זה כל כך קשה לזרוק את כל אביזרי המנגל לפח? למה לעזוב את הכל על הרצפה במקום פשוט לגשת לפח הקרוב (גם אם זה דורש הליכה של 30 שניות) ולזרוק את כל הדברים לשם? למה לאף אחד לא איכפת מהילדים שבונים ארמונות בחול ועלולים להיחתך משברי הזכוכיות שנקברו תחתיו?
בצורה הזו אנשים ייהנו לבוא לים ולנו תהיה עבודה הרבה יותר קלה - פשוט להוציא את שקית האשפה מהפח ולהחליפה באחרת במקום לסרוק את כל אזור הפח בעינינו, להיאנח ביאוש ולהתחיל להתכופף ולהשתדל לא לפספס אף עטיפה או מגבון שניסו לחמוק מאיתנו.
הים הוא של כולנו. כדאי לשמור עליו יפה ונקי עכשיו - כי לא תמיד יהיה מי שישמור עליו אחרינו.       

הקליקו והגיבו למאמר זה
הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. מיכל (10/05/2008 20:40:20)
2. טובה ריבייר (28/07/2008 14:14:03)
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות