דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

לא טוב היות האדם לבדו

ענן סמיך של פיח התערבל ועלה מאחורי האוטובוס. התנועה ברחוב הייתה ערה. הוא ישב על הספה המרופדת שבקומה החמישית, צופה אל עבר הרחוב הסואן. לפחות עשרה קשישים ישבו עמו אבל הוא חש בודד כל כך... אמיר! למה אמיר שלו לא בא היום? למה הוא לא בא אתמול ושלשום? נכון שהוא עסוק מאוד ויש לו חיים משלו, נכון שהוא בן יחיד, שאינו יכול למלא את השעמום של אביו יום יום, אבל... הנה קו שש עוצר. אולי אמיר ירד ממנו בפעם הזו? לא. גם הפעם התבדה הקשיש, ופניו, שהיו צמודות אל השמשה, הפכו לזעופות ממש. "הצעירים הללו" מלמל בקול עם הרבה מרירות, "עסוקים. אנחנו לא מעניינים אותם. בכלל בכלל לא מעניינים אותם..."

 

"דווקא, כן. אנחנו מעניינים אותם מאוד!" נשמע קולו של אב הבית מאחוריו מפתיע. "הם התקשרו וביקשו לבוא אלינו בחנוכה. עשרות בחורים יגיעו לכאן ויהיה שמח מאוד". "באמת?!" הסתובב הקשיש המריר לעברו וזיק כלשהו נדלק בעיניו. "הם יבואו?! אתה בטוח?! גם אמיר אמר שיבוא ולבסוף לא בא".

"הם יבואו, אני בטוח!".

"טוב. יבואו אולי שניים שלשה" התערב בדיאלוג זקן נוסף בעל מרירות משל עצמו. חמישה ילדים יש לו, אבל מקסימום זוכה לביקור נימוסין פעם בחודש. "הם יבואו ועוד איך. אתה תראה. עשרות. תתכונן!" השיב אב הבית בהתלהבות. רק דקות ספורות עברו מאז שוחח עם נציגים מארגוני ההתנדבות "חברה טובה" ו"מרפא לחיים". אלה הבטיחו לו שקיימים מאות מתנדבים ועשרות מתוכם יגיעו אליהם, ינגנו, ישירו ויאכלו ביחד סופגניות, ועם הדלקת נרות החנוכה ידליקו גם אור ושמחה בליבם של עשרות הקשישים הכמעט גלמודים שבמוסדו.

"מתי זה חנוכה?" שואל מתתיהו בן השמונים ותשע ועיניו בוהקות. "עוד מעט יותר מחודש". " זה הרבה זמן, אבל טוב. יהיו ימים טובים של ציפייה ואחר כך יום אחד גדול של הרבה אושר."

"אני אראה את הצעירים האלו כאן, לא רק מן החלון..." מלמל אבא של אמיר והסתובב שוב לכיוון השמשה. אב הבית רק לוחש תפילה, שבאמת יגיעו עשרות כמו שהובטח לו. כי עשרות ימים יחכו עשרות הקשישים שלו למתנדבים.

 

בינתיים, בבית החולים במרכז הארץ: "ה-ל-כ-ת-י". מושכת את המלה, מדגישה כל הברה כדי להבהיר, שזהו, זה סופי, היא הולכת עכשיו וזהו. "אמא, רק עוד עשר דקות!", נשמעת יללתה של מרב, בתה בת החמש. "אני לא רוצה להישאר כאן לבד!", בוכה כמעט בהיסטריה. "את לא לבד!" עונה לה אמה בפעם האלף. "יש פה בחדר עוד שלושה ילדים ובמסדרון לפחות שש אחיות... את לא לבד, מרבל'ה", ועוד צעד קטן אחד לכיוון הדלת. אם היא תמשיך לבכות וליילל כך, ה"הלכתי" של אמה של מרב יתאדה מהר מאוד. מאז ומעולם קשה היה לה לעמוד בפני תחנוני ילד, וכשמדובר במרב שלה, ילדה החולה במחלה אונקולוגית, קשה הדבר שבעתיים.  

"מרבי, אם תתני לי ללכת כעת, אני מבטיחה לך, שמחר בבוקר אהיה פה בשש. תביני, בבית מחכים לי שאר הילדים וכבר אי אפשר, אי אפשר יותר!" האם כמעט בוכה ומרב חושבת להרפות. היא משתדלת לעצום עיניים חזק ואמא פוסעת במהירות אל עבר המסדרון. כשעמדה כבר מול המעלית, השיגו אותה צרחותיה המבוהלות של מרב והיא חזרה בטיסה אל חדרה.

 

בבוקר, כשמרב הייתה בטיפול ואמה ישבה מותשת על הספסל שבחוץ, ניגשה אליה העובדת הסוציאלית של המחלקה ואמרה: "את זוכרת את החבר'ה הצעירים, שהיו פה במוצאי שמחת תורה ושימחו את הילדים? אז גם בחנוכה הם יגיעו ויהיה לך הרבה יותר קל". "אני כבר לא מאמינה" אמרה האם ופרצה בבכי. "נראה לי שגם בחנוכה הזה ייאלצו הילדים בבית לבלות בלעדיי. איך תהיה הדלקת הנרות שם אני רק יכולה לתאר..." בכי בלתי נשלט תפס אותה. גם היא זקוקה למנוחה. כל כך זקוקה אבל למרב אין את הכוח להעניק לה אותה.  "בחנוכה", אומרת שוב העו"ס המסורה, "יגיעו עשרות מתנדבי 'חברה טובה' ו'מרפא לחיים' למחלקה, כך שלמרב ממש לא יהיה כל כך זמן לשים לב אם את כאן או אם אינך כאן. הם יבואו שוב לעשות שמח, ידליקו נרות ויחלקו הפתעות. אל תדאגי, באמת, רק עוד קצת והמנוחה שלך תגיע, אני מבטיחה לך!"  האם המותשת הרימה אליה עיניים מצועפות, שכל מילות התודה היו בהן.

מרב יצאה מחדר הטיפולים ואמה מיהרה ללחוש אל הגוף הקטן, המסוחרר כולו, שיפסיק לדאוג כי מה שיהיה בחנוכה במחלקה יהיה הכי שמח שבעולם בעזרת עשרות המתנדבים שיגיעו, כך הבטיחה. והיא, היא מחכה להם כמו אוויר לנשימה. 

***

הדלקת נרות חנוכה בשנה שעברה 

 

בימי החנוכה, החל מה-13.12.09 ועד ל-17.12.09 יתקיימו עשרות מסיבות חנוכה, שבהם יבקרו מאות מתנדבים בבתי אבות, במועדוני קשישים ובבתי חולים בכל רחבי הארץ. בכל יום נדליק נרות חנוכה, נשיר שירי חג, נאכל יחדיו סופגניות ונשמח עם הקשישים ועם הילדים המאושפזים באווירה חגיגית ומהנה.


אנו קוראים לכם, מתנדבים בעלי לב, רגש ואכפתיות, להצטרף אלינו. אנו זקוקים למתנדבים, שיפעלו בתור רכזים אזוריים של הפרויקט. הרכזים יהיו אחראים על הפעילות ההתנדבותית במקום מגוריהם, ובסיוע הצוות של חברה טובה ומתנדבים נוספים יארגנו את הדלקת הנרות והפעילות במקום. למעוניינים לפעול כרכזים אזוריים - הקליקו כאן וספרו לנו באיזו עיר תרצו לסייע לנו בריכוז הפעילות.

לא זוכרים את פרויקט חג החנוכה שהתקיים בשנה שעברה? הקליקו כאן והתרשמו מהחוויות ומהסיפורים של המתנדבים. שיתוף הפעולה, יאפשר לנו להביא יותר שמחה ובריאות לחולים, ואין שמחה וסיפוק גדולים מהידיעה, ששימחת לב קשיש החי את שארית חייו במוסד הרחק מסביבתו הטבעית, או לב של ילד שנאלץ לבלות את התקופות היפות בחייו דווקא בבית חולים.

"קרן ישעי - מרפא לחיים" ממשיך בקו המיוחד בסיוע לפרט ולכלל כאחד. כל אחד מכם יכול/ה להיות שותף/ה בכל דרך שהיא. מבצע ההתנדבות אור בלב יתקיים בין התאריכים 17.12.09-13.12.09, ובמסגרתו ייערכו עשרות מסיבות חנוכה בבתי אבות ובתי חולים ברחבי הארץ. 

 
המבצע הינו שיתוף פעולה של ארגון חברה טובה,
קרן ישעי-מרפא לחיים ותוכנית עמ"ן של ג'וינט ישראל.
הקליקו כאן לפרטים על המבצע ועל האפשרות להשתתף ולעזור.

הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות