דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

הקוטג' הוא הש.ג של המקרר

 

לפני כשנה הקוטג' העלה אצלי קונפליקט: מצד אחד בתי גדלה והסכימה סוף סוף לטעום מהגבינה הזאת, שנראית תמיד מקולקלת. מצד שני, היא ואני היינו גומרות גביע בארוחת ערב, ולרוב 2 גביעים שנרכשו בכל ביקור בסופר לא הספיקו ממש לעשות מינגלינג עם הגבינה הצהובה והחרדל. "אמא, נכון שאנחנו מחסלות הקוטג'ים"? שאלה בתי בהתלהבות.

 

"תגידו", התעניינתי אחר-כך בפורום אינטרנטי שבו הורים בורחים לכמה דקות של שקט ומוצאים את עצמם מדברים על הילדים שלהם. "איך אתן מסתדרות עם המחיר של הקוטג'? זה לא מטורף? ואני עוד מילא, 2 נפשות שאוכלות קוטג'. מה קורה במשפחות עם 5-6 ילדים? מוציאים 50 שקל בשבוע על קוטג'?". אז קיבלתי תגובות של "זה נורא. כל-כך יקר – טירוף!", ובזה זה נגמר, אני חזרתי לתלאות היומיום שלי והשארתי לאחרים להילחם על מחיר הקוטג' שלי.

 

השבוע, כשקיבלתי הזמנה לקבוצה בפייסבוק, כשזו עוד מנתה כ-20 אלף איש, עלצתי להיווכח שיש אנשים שלא עוברים לסדר היום, שהחליטו לעשות מעשה, שקמו למחות, שקמו מהכורסא הנוחה כדי להתלונן.

 

אבל עבר יום, עברו יומיים, ופתאום מחשבות אחרות החלו להתגנב לראשי – למה בעצם נטפלו דווקא לקוטג'? הרי סל מוצרים בסיסי הוא כל-כך לא זול. רק לפני כשבועיים במהלך הקניות הודיע לי עובד הסופר השכונתי בעת שמשכתי לעגלה קרטון ביצים, כי מחיר הביצים עלה. יופי, אמרתי לו, הילדים שלי עדיין צריכים לאכול ביצים הערב. המידע הזה לא יכול היה לשנות את מערך הקניות שלי: זו לא היתה רכישה של גלידה יקרה והרסנית לשיניים ולבריאות שגם בחינם לא הייתי ששה לתת להם לאכול. אלה החלבונים הדי יחידים שבני הקט מואיל להכניס לקיבתו הקטנטונת. זה מוצר בסיסי. העובדה שהמחיר עלה לא יכולה להשפיע על החלטות הקנייה שלי.

 

וכך, בסופו של יום, השמחה על מחאת הקוטג' היתה אולי מוקדמת. החברה הישראלית צריכה לעבור תהליכים פסיכולוגיים והתנהגותיים כדי שמרד צרכנים אמיתי יתקיים פה. בכל פעם שיש משבר צרכני זה או אחר מיד נשמעות ההשוואות לארה"ב וסיפורים על אמריקאים שמפסיקים לקנות מוצר שמחירו עלה בהגזמה. אצלנו לעומת זאת, כבר ביום החרם הראשון קפצו צרכנים ללא אורך רוח על מבצעי הבזק של הרשתות ולקחו 2 גביעי קוטג' במחיר אחד. בדיוק כמו שממהרים לתדלק במוצאי שבת לפני עליית מחיר הדלק בראשון בבוקר. זוהי לא מחאה צרכנית וודאי לא מלחמה צרכנית. ועוד אומרים שהישראלים לא מוכנים לצאת פראיירים. הנה – יצאנו.

 

הכותבת היא מנהלת השיווק והתוכן של חברה טובה

 

רוצים להגיב? לחצו כאן

הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות