דלג על בר עליון
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על Banners
דלג על ניווט מהיר
דלג על Banners
מתי אתם עושים את זה?
דלג על Banners

"אלדד, חיכיתי שתחזור"

ים של מחשבות

 

אלדד,
הכנתי לך מכתב, לרגע בו תחזור,
ידעתי, שכשתחזור, אחבק אותך, כאילו אחי הגדול חזר אליי,


תיארתי לעצמי אלדד, שכשתחזור, הרבה אנשי תקשורת ואזרחים היו קופצים עליך בחיבוקים נישוקים ושאלות מסוקרנות,
אבל ידעתי, שהחיבוק שלי איתך יהיה שונה,
כי כל המפגשים האלה עם אביך, הכניסו אותי לדמות של הרבה מעבר לנערה זרה ששומעת עליך אגדות, נכנסתי אט אט, ממפגש למפגש, לדמות אחות, שאיבדה את אחיה לשנתיים, והיא יודעת כי יום יבוא ויחזור אליה,


חיכיתי לך שתחזור, אלדד, כדי לספר לך שעם ישראל כולו התאחד בכיליון עיניים וציפייה כדי להגיד לך כמה משפחתך אוהבת אותך, כמה הדאגה של אביך הייתה גדולה, כמה המצב היה קשה, אך במקום להשפיל מבט אביך תמיד נשא אותו אל על בתקווה שתחזור, הוא החזיק באופטימיות יתרה את מקורביו.


חיכיתי לך שתחזור, אלדד, כדי להודות לך, על הכול - על הסיכון, על ההקרבה, על האומץ.
על האהבה ועל הנתינה.


חיכיתי לך שתחזור, אלדד, כדי להגיד לך שלמרות שלעולם לא נפגשנו - אני אוהבת אותך.
חיכיתי לך אלדד, שתחזור - כי ידעתי אלדד, שאתה תחזור.
חיכיתי לך שתחזור...
וחזרת.


המכתב שכתבתי לך נשאר בחדרי, במגירה הריקה עם מעטפה שמוטה בתוכה, בה רשום בעט אדום, של אהבה מעורבת בדם: לאלדד באהבה.


אני גאה בך - וגאה במדינה שלנו - אני גאה באחים שלך, אני גאה באבא שלך, צבי!
אני גאה באשתו, עטרה, שהייתה חזקה לצידו לאורך כל הדרך.
אני גאה בכל אזרחי ישראל - אני גאה בכל מי שחלק איתך את הכבוד האחרון והגיע ללוויה שלך.


המכתב שכתבתי לך קיבל את התואר 'מבוטל,' ונשאר המכתב הזה, על דף חדש, בפרק חדש בחיים,
ומה עכשיו?
עכשיו זה החלק הקל יותר? אחרי שנתיים וחמישה ימים של אי ודאות אנו יודעים שאתה איתנו בבית העלמין הצבאי בחיפה?
או שמא זה החלק הקשה? כי אתה כבר לא איתנו?
מה קורה עכשיו?
איך אפשר להמשיך הלאה?
אחרי ששנתיים החיים של כל עם ישראל היו בשלט מתומן של 'עצור' אחד גדול.
 
אלדד רגב, אם הייתה ניתנת לי שנייה לדבר איתך, שנייה אחת... היה לי כל כך הרבה להגיד לך,
התמונה שלך בארנק שלי, מציצה מבעד לניילון שקוף אשר שומר עליה,
אתה נצור בליבי ולעולם לא אשכחך,
בינתיים, אנו יושבים על היעדרותך שבעה, ואז...


ואז אנחנו כבר ננסה למצוא את המאגר ממנו נשאב כוחות לחיים חדשים כדי להמשיך הלאה,
להמשיך הלאה איתך - חרוט בליבנו ובזיכרוננו.


אני אוהבת אותך,
אני מודה לך,
אני גאה בך,
אני מתגעגעת אלייך,
ואני שלך לתמיד, גם אם לא הספקנו להכיר -
ים שהרבני.
'Would you know my name, if I saw you in heaven…'

 

הקליקו והגיבו למאמר זה

 

קיראו על ביקורי פעילי חברה טובה אצל משפחות החיילים החטופים והנעדרים

הדפסהשליחה לחברהגיבו לכתבה
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. מוטי (18/09/2008 23:53:48)
2. אור (26/09/2008 08:23:17)
3. רותם (16/10/2009 21:08:23)
דרונט בניית אתרים
מיסודה של עמותת נחשון
עבור לתוכן העמוד
התנדבות